תשובות
1 . צילום רחוב עבורי כבר מזמן הפך להיות לדרך חיים בה אני פועל תחת אחריות אישית לשמש כמראה של החברה בה אני חי.
צילום רחוב חייב להעשות באהבה גדולה וללא תנאים לבני האדם בכל מקום ובכל רמות החברה.
צילום אנשים ברחוב מספק אתגרים וסיפוק רבים מאוד , הוא מוציא ממך את הטוב ביותר, הוא מלמד אותך הרבה על בני האדם ויותר מכך על עצמך.
כיום אני פעיל בעיקר בתל אביב, מצלם ימים ולילות בכל רחבי העיר. אנשים בד"כ חושבים שצילום בארץ אחרת זה קל יותר, פוטוגני יותר, אולם אני יודע שלכל עיר בעולם יש את היחודיות והאופי שלה.
צילום רחוב בישראל היה למעשה מאוד רדום במשך שנים רבות ולא נחשב כז'אנר פופולרי בקרב הצלמים כאן. רק בשנים האחרונות חלה תפנית משמעותית במודעות לצילום רחוב בכלל ואני שמח שנפל בחלקי להיות אחד מהצלמים הבודדים בארץ שדואגים לקדם וללמד את התחום הזה למען הדורות הבאים.

2 .  אני מאוד נהנה לצלם אנשים מקרוב מאוד, אך המרחק והקירבה לנושא תלויים בסיפור של הצילום שאותו צריך לזהות עוד מרחוק ובזמן, ברגע בו החלטת שהסיפור הטוב ביותר יסופר כשאתה תמצא במרחק אפס מהמצולמים שלך אתה מתחיל לנוע לעבר המטרה כשבראשך מחושבים אינספור פרמטרים שצריך לקחת בחשבון כגון: להתקדם בקצב מסויים שלא יאיים או יפתיע את המצולמים שלך, לשים לב למצב רוחם של המצולמים,שפת גופם, ותוך כדי תנועה לחשב את הפרמטרים הטכניים של הצילום הסופי כמו הקומפוזיציה,הזווית,מהירות הצילום ולא פחות חשוב גם דרכי המלטות מהסיטואציה בדרך חלקה מבלי להשאיר סימנים מנוכחותך שם.
להיכנס לשטחו הפרטי של אדם זר,לצלם מהר בשקט ולצאת משם מבלי שראה,שמע או הרגיש בך זו השאיפה של כל צלם רחוב, זה בהחלט אפשרי אך הדרך לשם רצופה בלא מעט למידה ועבודה עצמית עיקשת. אין ספק שהדבר דורש שינוי תכונות אופי מסויימות, עם הזמן אתה מפתח אישיות מיוחדת שיכולה להסתגל תוך שניות לכל מצב מורכב ככל שיהיה ולסיים אותו בעוד נצחון שלך. הטכניקות שכל צלם רחוב מפתח לעצמו הן מאוד אישיות ומבוססות על פסיכולוגיה ונסיון אישי בעיקר בזכות טעויות שעשה בעת נסיונות צילום מקרוב שנכשלו מסיבות שונות. חשוב מאוד לשחזר כל סיטואציה שנכשלה ולתקן את הנקודה החלשה שבגללה הוא לא הצליח להגיע למצב צילום. צילום אנשים מקרוב הוא לעיתים קרובות הכרחי, מבט מקרוב בפרספקטיבה רחבה מבודדת את הסיטואציה משאר הגירויים ברחוב ומבליטה מאוד את כל הפרטים הקטנים  אותן אוהבת עינו של הצופה כשהוא "מטייל" להנהתו בתוך הפריים.
בקשת רשות מהמצולמים לא באה בחשבון מבחינתו של צלם רחוב מיומן לכן הוא רשאי להפעיל את כל שיטות הבילבול,ההסחה וההסוואה שהוא מכיר אשר בסופו של דבר יובילו אותו לצילום אוטנטי מבלי להתערב בסיטואציה.

3 . . I actually began to do street photography before I even knew there was such a genre. There is no photographer whose work has influenced me. I have always taken my inspiration from the street and the people in it, and not from books or other photographers. For this reason I do not have at home even one book of photographs.
4. בעקרון צלם רחוב חושב ופועל כמו צייד וככל שהוא מיומן יותר כלי הצייד שלו והמרחק ממנו הוא צד מתקצר במשך הזמן. הכלי החשוב ביותר עימו יכול צלם רחוב ל"צוד" סיטואציות מעניינות כשהוא מתהלך בין בני האדם הוא - גורם ההפתעה ויכולתו להתמודד עם כשלונות.
אני נוהג לצאת לרחוב עם עדשה אחת בלבד, רצוי  אולטרה רחבה. הדבר מאוד מגביל אותי ומכריח אותי להיות קרוב מאוד, זו תובנה ושיטה מדהימה להעלות את רמת הביטחון העצמי והאומץ שלך כשאתה משוטט לבדך בג'ונגל האורבאני. אין ספק שכל התמודדות שלך עם קרבה לאנשים זרים בשטחם הפרטי משפיעה עליך לטובה גם בחייך הפרטיים. לא מן הנמנע שתחווה חיכוחים עם אנשים ברחוב אך גם להם אתה מוכרח למצוא פתרונות יצירתיים כשבמשך הזמן אתה מפתח גישה חיובית המקרינה החוצה את אישיותך המקסימה אותה אתה יודע לתרגם לצילומים טובים יותר וליצור קשרים אנושיים אינטימיים כפי שזה נראה בתמונות.

5 . צילום רחוב הקלאסי כפי שהוא מוכר לנו מטפל בעיקר ברבדים החיצוניים של החברה בסביבה האורבנית, הוא מתורגם לצילומים המשפיעים בצורה ברורה ומיידית על הצופה.
זהו ז'אנר נפלא הפועל כתת קטגוריה בצילום דוקומנטרי שהוא רחב בהרבה החודר לרבדים עמוקים יותר בחברה אותם צריך לגרד ולחשוף במשך תקופה ארוכה מאוד.
כל פרוייקט חברתי דוקומנטרי התחיל אצלי בשיטוט סתמי ברחוב והכרות ראשונית עם אדם אחד. כאשר אני נע ברחוב תחת כובעו של הצלם היעד ברור, התמונה הסופית אותה דמיינת בראשך עוד לפני הלחיצה על הכפתור. ברגע שאתה מזהה ומרגיש שאתה עומד בפתחו של סיפור מורכב בהרבה יותר מתמונה אחת אתה משנה את כל הגישה שלך ועובר לעבודה בתצורה שונה לגמרי. אתה מרגיש שאתה יוצא למסע ארוך מאוד, אתה מוריד כמה הילוכים בקצב העבודה שלך ומתחיל רק להינות מהמסע כאשר היעד עדיין לא ברור ויכול להסתיים כסדרה,פרוייקט,כתבה,ספר או אפילו סרט דוקומנטרי.
מכאן והלאה את פועל תחת כובעים רבים ככל המתבקש כאשר כובע הצלם הוא האחרון מביניהם אותו אתה שולף כל פעם לזמן קצר בלבד.
עיקר עבודתי בפרוייקט דוקומנטרי הוא עבודת שטח,למידה ובניית מערכת יחסית אישית אינטימית עם הקבוצה אותה אני מבקש לספר את סיפורה. לזה דרושים הרבה זמן, סבלנות וסקרנות. הרצון והשאיפה שלי הוא להשתלב באותה הקבוצה כמה שיותר עמוק עד שנוכחותי תהיה טבעית לכל חברי הקבוצה. לעיתים עוברים מס' חודשים עד שאני מרגיש שיש בינינו הבנה הדדית בכך שחשוב ורצוי להתחיל לצלם. קשה מאוד לעבור תקופה ארוכה במחיצתם של אנשים ולא להיקשר אליהם מבחינה רגשית, אני מאמין שזהו התנאי והרגע בו הכל מתחיל לעבוד בצורה טובה יותר כשבסופו של תהליך אתה קוטף את הפירות המשובחים ביותר וגם זוכה בחברים חדשים.

6 . השימוש במצלמת ריינג'פיינדר היא בחירה אסטרטגית חשובה מבחינתי, עוד בילדותי התחלתי לצלם בסוג זה של מצלמות והמשכתי להתנסות בכל סוג שיטה או פורמט שהיו קיימים בעולם. מנסיוני רב השנים הבנתי שזו השיטה הכי אינטואיטיבית עבורי כשאני יכול ליצור תמונות כמעט ללא שום התפרצות טכנולוגית גסה אל תוך תהליך היצירה. נכון שלא קיימת מצלמה מושלמת לכן צריך ללמוד לחיות עם החסרונות אבל בעיקר חשוב לנצל את היתרונות לטובת העניין. לכן הבנתי שמצלמה אמינה, קטנה,שקטה,מדוייקת ובעלת מבחר אופטי איכותי ביותר יכול לשרת אותי נאמנה שנים רבות.
הבחירה הטבעית שלי לעבוד עדיין בפילם נעוצה בעצם התקופה הצילומית שבה גדלתי והתחנכתי עוד מילדות בחדרי החושך והצילום האנלוגי .
לצערי אנו חיים כיום בעולם דיגיטלי מטורף שלא סולח למתמהמהים  בקצב החיים. האנושות פיתחה חוש חדש שנקרא חוש "יצר הסיפוק המיידי"  שמשתלט לעיתים קרובות על מחשבתינו הבריאה ומכהה את שאר חושינו החשובים כל כך לצילום בסביבה משכרת חושים כמו הרחוב.

7 . בשנים האחרונות אני מצלם רק בתל אביב, העיר  קטנה ומחולקת לאזורים מאוד מעניינים.
 חוף ים במערב, גורדי שחקים במזרח, נמל בצפון ושכונות עוני מעורבות בדרום. שדה צייד מושלם עבור כל צלם רחוב.
בשלוש שנים האחרונות אני מתרכז בדרומה של העיר, איזור התחנה המרכזית  של תל אביב. זו שכונה מיוחדת המורכבת מאוכלוסיה ישראלית ותיקה ובאוכלוסיות זרות רבות ממדינות שונות שהתרכזו באיזור זה. פליטים מאפריקה,עובדים זרים,מהגרי עבודה,נרקומנים,זונות,סוחרי סמים וכו'.
על שטח גאוגרפי כל כך קטן (כחמש דקות נסיעה מקצה לקצה) חיים אלפי אנשים חיים הזויים ומורכבים האחד לצד השני בהרמוניה מאוד עדינה. האיזור הזה מאוד מרתק אותי מבחינה אנושית ומאתגר אותי גם מבחינה צילומית. האיזור הזה מוגדר כמרכז הפשע,הסמים והזנות מס' 1 של ישראל, ישנן בעיות רבות מקומיות המשפיעות בצורה ישירה ועקיפה על כלל החברה בישראל. במשך השנים בניתי לעצמי מערכת יחסים אישית עם כל האוכלוסיות בכל הרמות ומתוכם יצרתי פרוייקטים רציניים שהתפרסמו בעיתונות הארצית ובערוצי הטלוויזיה החשובים.

8 . כרגע אני עובד על שני פרוייקטים אישיים חשובים, האחד הוא סרט דוקומנטרי באותו איזור מסוכן שבו אני מתעד כבר כשלוש שנים והפרוייקט השני רק בתחילת דרכו ובו אני מתעד את עבודתם וסדר יומם של כבאי האש בתל אביב. בתקווה שבסופו של הפרוייקט יזכו לקצת יותר כבוד ותהילה לה הם זכאים מדי יום ולילה.